האם אתם יודעים מהו ספאדג'ר? אני לא ידעתי עד שהייתי כבר שקוע עד קצות האצבעות בניתוח לב פתוח על שעון Google Pixel Watch 4 והבנתי שהכלי, מקל פלסטיק עם קצה מחודד אחד וקצה שטוח אחד, כבר היה בידי.

עקבתי אחר הוראות iFixit כדי לנסות החלפת מסך מלאה על השעון בנוחות ביתי, והספאדג'ינג התברר כחלק מרכזי בתהליך. הספאדג'ר משמש ללחיצה, פירוק, משיכה ושכנוע רכיבי השעון פנימה והחוצה ממקומם מבלי לפגוע באלמנטים המתכתיים.

אבל לא עבר זמן רב עד שהייתי צריך להחליף אותו לצמד פינצטות עם קצוות חדים יותר מזנבות עקרב. אחזתי בהן במגושמות תוך ניסיון לקלף מדבקה המחזיקה את מחבר המסך. ההוראות הזהירו אותי שבחילוץ פיסת הסרט המאובטחת היטב הזו עליי להיזהר לא לפגוע בה.

התחלתי להזיע כשנאבקתי גם במדבקה וגם בתסכול שלי. אם אי פעם ניסיתם להסיר מסטיק מהשיער תבינו למה אני מתכוון, אם כי אי אפשר פשוט למלא שעון חכם בחמאת בוטנים ולקוות שהוא עדיין יעבוד.

זה לא בדיוק כאילו יש לי ניסיון בתחום. קראו לי חובב שאפתן.

למשל, פעם אחת בגיל 10 לערך עזרתי לאבא שלי לתקן את טלוויזיית הקופסה שלנו עם מלחם. בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, תחת פיקוח צמוד מצוות iFixit בתערוכות טכנולוגיה, התעסקתי במחשבים ניידים ובטלפונים. מעולם לא התחשמלתי בשיעור פיזיקה תוך משחק עם מעגלים. אני גם די טוב בפאזלים. זה בעצם הכול.

אבל רציתי לנסות כי אני מאמין באופן בסיסי שתיקון מוצרים חשוב. הארכת מחזור החיים של מוצרים פירושה פחות פסולת, פחות צורך לכרות כל הזמן את כדור הארץ עבור מינרלים נדירים ופחות השפעה על קהילות פגיעות ברחבי העולם, כולל שימוש בעבודת ילדים בתנאים מסוכנים. זה גם אומר שנוכל לקבל תמורה לכספנו מהמכשירים היקרים יותר ויותר שלנו.

יותר ויותר יש לנו את הזכות לתקן את האלקטרוניקה שלנו בזכות תקנות שמחייבות חברות לעצב את המוצרים שלהן לתיקון קל ולהנגיש חלקים והוראות. אבל דבר אחד הוא לתקן מחשב נייד או אפילו טלפון. מכשירים לבישים, מהקומפקטיים לשבח ועד הזעירים להפליא, הם דרגת קושי אחרת לגמרי עבור יצרנים וצרכנים כאחד.

במאמר זה:

טכנולוגיה זעירה, בעיות גדולות
איך גוגל המציאה מחדש את Pixel Watch
Fairbuds מציבות אתגר לתעשייה
כאשר תיקוניות הופכת לחובה
מכשירים לבישים מתפתחים: אין תיקוניות באופק
התפקיד שלנו בתיקון

עד תחילת 2025 כל מדינה בארה-ב הכניסה איזושהי צורה של חקיקת זכות לתיקון, עם 10 חוקים שנכנסו לתוקף. בינתיים באירופה, הוראת הזכות לתיקון של האיחוד האירופי אמורה להיכנס לתוקף בסוף יולי. תיאורטית אנחנו אמורים להתחיל לראות תיקוניות וזמינות חלקים מחלחלים לטכנולוגיה שאנו קונים. במציאות ההתקדמות איטית בצורה מייגעת.

אנחנו בערך בנקודה שבה הזכות לתיקון עברה מבחינה חוקית, אומר קייל ווינס, מנכ-ל iFixit, קבוצת הסברה המציעה מדריכי תיקון לציוד צרכני היי-טק ומוכרת כלים וחלקי חילוף.

אבל ציות? זה לא אחיד, אומר ווינס.

טכנולוגיה זעירה, בעיות גדולות

כשיצאתי להרפתקת התיקון שלי הרגשתי די מאוים. לא בגלל שהסיכונים גבוהים במיוחד, אלא כי הייתי רוצה להוכיח שגם עבורי, אידיוט עם מברג, זה אפשרי. כי אם אני יכול לעשות את זה, גם אתם יכולים.

ה-Pixel Watch 4, שיצא בשנה שעברה, היה מועמד מובן מאליו עבורי לפירוק ואז הרכבה מחדש, כי גוגל הייתה פרואקטיבית בהפיכת המכשיר הלביש הזה לניתן לתיקון בדרך שעדיין אף יצרן שעונים חכמים אחר לא ניסה.

הם קצת ניסו להכות מחוץ למגרש מוקדם, והם מובילים, אומר ווינס.

החברה שינתה מהיסוד את השעון שלה, ללא דבקים, כך שמישהו כמוני יוכל לפרק ולהרכיב אותו מחדש מבלי לשבור אותו. אפשרי, כלומר, אבל לא תמיד פשוט.

לאורך ההיסטוריה נחשבו יצרני שעונים לאומנים לא פחות מאשר טכנאים. עבודה על שעונים מכל הסוגים דורשת מיומנות ידיים, סבלנות, דיוק ויד יציבה, אף אחת מהן אינה תכונה שיש לי באופן מולד, ולא עשיתי הרבה כדי לטפח אותן.

הייתי יכול להקל על עצמי בתהליך הזה על ידי בחירת משהו גדול יותר ופחות מסורבל לתיקון, אבל בנקודת הזמן הזו קיים מערכת אקולוגית מבוססת היטב לתיקון טלפונים, מחשבים ניידים ואלקטרוניקה גדולה יותר, בין אם זה חנויות תיקונים מקומיות או בתי קפה, מאמצים בהובלת חברות כמו תמיכת אפל לתיקון עצמי.

בחינת ספקטרום הציונים של iFixit מראה שטלפונים רבים עדיין מציבים אתגר, במיוחד מהדגמים המתקפלים החדשים, אבל כקטגוריה התיקוניות השתפרה משמעותית בעשור האחרון.

אותה מערכת אקולוגית של תיקון והתמקדות בתיקון מחברות טכנולוגיה אינה קיימת כעת עבור מכשירים לבישים.

זו בעיה, כי מספר המכשירים הלבישים מרקיע שחקים כשאנו מקשטים את עצמנו בטכנולוגיה למעקב אחר השינה והאימונים שלנו, לספק את הפסקול לחיינו ולצפות ולהקליט את העולם סביבנו. אני מדבר לא רק על אוזניות ושעונים חכמים אלא גם על גאדג'טים חדשים יותר כולל טבעות חכמות, משקפיים חכמים ומגוון שלם של אביזרי AI נישתיים. הפריטים האלה אינם זולים והם אמורים להחזיק מעמד לפחות זמן רב כמו, אם לא יותר, מהטלפונים שלנו. אם לא נוכל לתקן אותם הם יסתיימו במהרה באשפה, ויצטרפו לערימות הגדלות של פסולת אלקטרונית ברחבי העולם.

מחקר שפורסם ב-Nature בדצמבר האחרון על ידי חוקרים מאוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת שיקגו מצא כי הביקוש למכשירים לבישים ממוקדי בריאות עשוי להתקרב ל-2 מיליארד יחידות עד 2050. במצטבר יש להם פוטנציאל לייצר 100 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית, ולהגביר סיכוני זיהום לקהילות ברחבי העולם.

התורם הגדול ביותר לטביעת הרגל הפחמנית של מכשירים אלה הוא ייצור לוחות המעגלים המודפסים שלהם. החוקרים הסיקו שאם מכשירים מתוכננים להיות מודולריים וניתנים לתיקון, לוחות המעגלים שלהם יכולים להיות בשימוש חוזר שוב ושוב, להאריך את מחזורי החיים שלהם ולהפחית את הצורך לכרות כל הזמן חומרים חדשים.

כאן יש לנו גם בעיה וגם פתרון, אז למה חברות הטכנולוגיה לא עושות יותר כדי ליישם אותו? במשך זמן רב הייתה תפיסה שטכנולוגיה לבישה היא פשוט בלתי אפשרית לתיקון, מה שהוביל חברות רבות להימנע מניסיון. במקום זאת הן נוטות להסתמך אך ורק על תוכניות מיחזור ומסחר כדי לקזז את הנזק הסביבתי.

כשמדובר בתיקוניות, מכשירים לבישים מציבים ללא ספק את החזית המאתגרת ביותר של טכנולוגיית הצרכן, אומר מאט ווייט, ראש עיצוב בר-קיימא בחברת הייעוץ deep tech Cambridge Consultants. אבל זה אתגר שיש לו ניסיון אישי להתגבר עליו.

פגשתי את ווייט לראשונה ב-CES 2026 בסוויטת מלון מעומעמת בלאס וגאס עם עמיתיו. התערוכה מפורסמת בזרם האינסופי של השקות טכנולוגיית צרכן נוצצות, אבל הצוות הביא משהו שונה מאוד, שעון חכם הוכחת-קונספט הניתן לתיקון שנקרא Ouroboros.

הרעיון מאחורי הפרויקט היה לזהות את המכשולים לתיקוניות, בין אם הנדסיים, תרבותיים או חקיקתיים. מה שהצוות גילה, אומר ווייט, הוא שבניית מוצר באמת ניתן לתיקון דורשת לא רק נחישות מראשיתו אלא גם מחויבות אליו כעדיפות כוכב הצפון לאורך כל תהליך העיצוב.

זו טרנספורמציה עסקית, זו לא רק טרנספורמציית עיצוב מוצר, הוא אומר. זה דורש הרבה אומץ, זה דורש קצת קפיצת אמונה וקצת הימור על חדשנות כדי שחברות יעשו זאת. אני חושב שהתגמול קיים, אבל זה דורש את סוג החשיבה הנכון.

איך גוגל המציאה מחדש את Pixel Watch

גוגל כבר רואה את התגמול הזה, למרות שהוציאה את ה-Pixel Watch 4 רק בקיץ שעבר.

קבלת הפנים לאחר ההשקה הייתה טובה יותר ממה שיכולנו לקוות, אומר פרנסיס הו, מנהל מוצר קבוצתי עבור Google Pixel Watch.

קודם כל הייתה ההכרה מ-iFixit, שהעניקה למכשיר ציון תיקוניות של 9 מתוך 10, שגוגל יצרה את השעון החכם הניתן לתיקון ביותר בשוק. רוב השעונים כמו ה-Apple Watch הפופולרי מקבלים ציון של 3 או 4 מתוך 10 לכל היותר.

זה היה מאמת, אומר הו, אבל הוא גם מעריך את הדרך שבה קהילת בעלי ה-Pixel Watch הגיבה. הוא אומר שהוא אוהב להיכנס ל-Reddit ולראות אנשים מקדמים את יכולת השירות שלו כמו גם דנים כמה קל מצאו את תיקון השעון.

זה קצת מפתיע, הוא אומר. אבל זה טוב לראות את המשוב הזה.

משתמש Reddit אחד כזה שהשלים תיקון מוצלח אמר שמדריך ה-iFixit היה קל למעקב והוא לקח להם פחות משעה, הרבה יותר טוב מ-90 הדקות שלי.

אני מכיר בפרויקטים של יצירה, הלחמה וכדומה, אבל אני חושב שכל אחד יכול לעשות את זה די בקלות, הם אמרו. יש לי ידיים קטנות, אז לא בטוח אם זה עזר.

היו כמה עצבים סביב איך אנשים ימצאו למעשה את תהליך תיקון המכשיר, לפי הו. ולאחר שפירקתי והרכבתי אותו מחדש אני יכול להבין למה. באתר iFixit הוא מדרג החלפת המסך ב-Pixel Watch 4 כבינונית בסולם הקושי ואומר שזה אמור לקחת בין 30 דקות לשעה.

עד שהידקתי את הברגים האחרונים בשעון הייתי עומד להגיע לסימן 90 הדקות. אבל בסופו של דבר למרות המסורבלות של הפעולה השלמתי אותה.

הדבר המדהים ב-Pixel Watch 4 הוא שמבחוץ הוא נראה כמעט זהה ל-Pixel Watch 3, אבל שני המוצרים חולקים כמעט ללא DNA משותף. אפילו הברגים המחזיקים את השעון יחד, אחד מוסתר מתחת לכל רצועת שעון, הם תוספת חדשה. בעבר היה רק דבק.

ההנחה הייתה שברגע שהמכשיר אטום זה יהיה זה, אומר הו. עכשיו שדברים צריכים להיכנס ולצאת גם הרכיבים וגם הסדר שבו הם מורכבים תוכננו מחדש לחלוטין. חלקים רבים כווצו, מנוע ההפטיקה הוחלף באלטרנטיבה והמחברים היו צריכים להיות חזקים במיוחד כדי לשרוד חיבור וניתוק. הסוללה הייתה אתגר מיוחד.

אם הסוללה קטנה יותר חיי הסוללה מחמירים וזה כמובן נקודת מכירה עצומה של מכשירים לבישים, אומר הו. זה אומר שינוי יסודי באסטרטגיית הסוללה שלנו.

הדברlast שגוגל רצתה לעשות היה להחמיר איזה חלק מחוויית ה-Pixel Watch למען תיקוניות, בין אם זה הפחתת חיי סוללה, הגדלת גודל המכשיר או הפחתת עמידותו למים.

חברות טכנולוגיה משתמשות לעיתים קרובות בקושי של איטום למים כתירוץ לאי מתן עדיפות למודולריות ותיקוניות, אומר בן האטון, אנליסט מכשירים מחוברים ב-CCS Insight. אבל כיוון ההתקדמות מתחיל להשתנות.

לראות דברים כמו שעון גוגל וסמארטפונים הופכים לניתנים יותר לתיקון אבל לא מקריבים דירוגי IP68 ו-69 בשביל זה מוכיח שבעצם זו לא באמת פשרה שצריך לעשות, הוא אומר. הטיעון העיקרי הזה נגד מניעת חדירת מים מתחיל אולי להיות מופרך קצת.

דירוגי ה-IP האלה מציינים עמידות לחדירת אבק ומים. ה-6 במקום הראשון מציין את הרמה הגבוהה ביותר של הגנה מפני אבק בעוד שה-8 או ה-9 במקום השני הם ציונים גבוהים לעמידות למים.