שופטי בית המשפט העליון בתיק הנוגע לרשות השנייה הזהירו הבוקר (שלישי) כי שרי הממשלה מסכנים עובדי ציבור בתביעות אזרחיות אם לא יכבדו פסיקות בית משפט וכי חסינות אישית לא תחול עליהם.

"עקרונות יסוד אלה חלים הן על פעולות נבחרי ציבור והן על פעולות עובדי ציבור כולם חייבים לפעול על פי החוק. לגבי האחרונים יש לציין כי כאשר עובדי ציבור פועלים בניגוד להחלטות שיפוטיות הדבר עלול במקרים מתאימים לגרום לכך שהחסינות האישית מתביעות נזיקין לא תחול (סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])" כתבו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן.

בהודעתם כתבו השופטים כי "נראה ראוי לחזור על עקרונות יסוד" והביאו פסיקות קודמות: "החובה לציית ולכבד פסיקות בית משפט היא בין התנאים הבסיסיים שעליהם נשען משטר החוק במדינה דמוקרטית. ללא ציות לפסיקות בית משפט עקרון שלטון החוק נפגע והסדר החברתי מתחיל להתפורר. כל אחד עושה הישר בעיניו והמרחק בין שלטון החוק לאנרכיה דק כחוט השערה."

הם הוסיפו "אי ציות לפסיקת בית משפט על ידי אזרח הוא ביטוי חמור לפגיעה בשלטון החוק. חמור פי שניים כאשר רשות שלטונית אינה מצייתת. מדינה שבה רשות לוקחת את החוק לידיה מצייתת לצו שיפוטי כשבוחרת ומתעלמת ממנו כשבוחרת היא מדינה שבה נזרעים זרעי הפקרות ואנרכיה ומתפתחת תרבות מסוכנת של שלטון כוח ושרירות."

כאשר אזרח מפר או פועל בניגוד להחלטות שיפוטיות ניתן להגיש בקשה לביזיון בית משפט ואם תתקבל רשאי בית המשפט להטיל קנסות ואף מאסר. זה אינו המצב לגבי נבחרי ציבור ועובדי ציבור. עד כה בקשות כאלה לא התקבלו ובית המשפט העליון לא קבע תקדים בנושא בשל קשיים משפטיים באכיפת ביזיון נגד עובדי ציבור ועוד יותר נגד נבחרי ציבור.

השופטים מבהירים כעת שקיים כלי נוסף לאכיפת ציות: תביעות נזיקין. אזרחים וחברות עשויים להגיש תביעות אישיות נגד עובד ציבור שפעל בניגוד להחלטה שיפוטית וגרם להם נזק. השופטים ציינו כי תביעות כאלה ניתנות להגשה נגד עובדי ציבור כלומר עובדי מדינה אך לא נגד נבחרי ציבור כמו שרים או הממשלה.

בהקשר של "משבר חוקתי" כאשר עובד ציבור חייב להחליט האם לציית לממשלה או לבית המשפט מבהירים השופטים שעובד ציבור שבוחר שלא לפעול לפי בית המשפט מסתכן בתביעת נזיקין אזרחית גם אם בקשת ביזיון לא צפויה להצליח. סוגיית אכיפת ציות של עובדי ציבור לפסיקות בית משפט עלתה לאחרונה בדיון בבית המשפט העליון על כשל המשטרה במעצר משתמטים. לאחר הדיון החלה המשטרה לפעול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב להודעת בית המשפט העליון בתקיפת השופטים: "המאפיה המשפטית עברה לסחיטה באיומים. בדיוק כך נשמע מסר מאיים המזכיר סחיטה. מה השלב הבא? מעטפות עם כדורים שנשלחות למשרדי ממשלה? ראש סוס במיטה? בקבוק בנזין על רכבי נבחרי ציבור? סחיטה באיומים היא עבירה פלילית המחייבת חקירת משטרה. אף אחד אינו מעל החוק אפילו לא יצחק עמית או גלי בהרב-מיארה. גם את הסחיטה הזו ננצח בקלפי."

תגובת בית המשפט העליון מגיעה על רקע החלטת הממשלה פה אחד ביום ראשון שלא לכבד את פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לרשות השנייה. הממשלה קבעה: "אין לכם סמכות לרמוס את החוק; פסיקה בניגוד לחוק לא תוכר והחלטות שנעשו מכוחה בטלות." זאת בעקבות אישור הממשלה את הצעת שר התקשורת שלמה קראי ושר המשפטים יריב לוין לפיה לא תכיר הממשלה בכל החלטה אישור מינוי או פעולה של מועצת הרשות השנייה כל עוד היא אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים שנקבעו בחוק. בין ההחלטות האפשריות אישור מכירת ערוץ 13 לקבוצת ההייטקיסטים.

הצהרת הממשלה עוררה תדהמה במערכת המשפט. גורמים משפטיים העריכו כי היא תפגע במעמד ישראל בחו"ל ועלולה להוביל לצעדים נגדה בבתי דין בינלאומיים. הם הדגישו כי מדובר בצעד חסר תקדים המשקף את התגברות יחס הממשלה לשלטון החוק. לדעתם צעד זה לצד פיצול משרד היועץ המשפטי לממשלה ושינויים בהליך בחירת שופטים מסמן שינוי משטר מלא המעביר את ישראל מדמוקרטיה ליברלית מהותית לדמוקרטיה פורמלית בלבד.