שופטי בית המשפט העליון שדנו בעתירה נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לא הקלו על נציגי הממשלה והכנסת שהופיעו בשבוע שעבר להגן על החוק. "אנחנו כאן כדי להגן על זכויות האזרחים, ולא תיגרם כל פגיעה לציבור אם חוק זה יעוכב", הבהיר להם הנשיא יצחק עמית. הוא קרא לילד בשמו ואמר במפורש: "אנו נמצאים בשינוי משטר".

השופטת גילה כנפי-שטייניץ סטתה מהתסריט. "בית המשפט העליון ביטל חוק יסוד לפני שנתיים וחצי; כעת מתבקשים אנו לבטל חוק יסוד בפעם השנייה. אי אפשר לתאר את המחירים של כך שמופיעים לעיתים לאחר עשר שנים, כמו קידום רפורמה", אמרה. גם המשנה לנשיא נעם סולברג תהה האם נדרשת התערבות בית המשפט כאן. אך דבריו של הנשיא עמית שיקפו את חששות רוב חברי ההרכב המורחב.

אפילו במקרים מהותיים כמו ביטול עילת הסבירות, פיטורי היועץ המשפטי לממשלה, פיטורי השר בן גביר, פיטורי ראש השב"כ ומינוי מחליפו, לא נראו שופטי בית המשפט העליון כה נסערים. יש שיאמרו שהם מגנים על החבורה שלהם. השופטים, מצדם, יטענו שהם מגנים על החבורה של כולם - הדמוקרטיה, שלטון החוק ועצמאות השופטים.

הנשיא עמית והשופטים יחיאל כשר, רות רונן, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ודפנה ברק-ארז שמו את האצבע על מה שמטריד אותם ושומר על עיניהם פקוחות בלילה - היפוך התנאי הבסיסי לבחירת שופט על ידי העדפת נטייה פוליטית ואידיאולוגית על פני כישורים מקצועיים. הם התקשו לקבל את דבריו של סולברג, שסבר שמטרת החוק היא לעודד גיוון סוציו-אקונומי, דתי, אתני ומגדרי, שחשיבותו אינה מוטלת בספק.

יש שיאמרו - במשך 20 שנה נבחרו שופטים לפי קרבתם האידיאולוגית לחברי הוועדה. העובדה ש"חוק סער", שדרש בחירת שופט עליון ברוב מיוחד, הובילה תמיד למינוי שני שופטים ב"עסקה" - שמרן וליברל. אך יוצרי העסקה, נשיאי בית המשפט העליון ושרי המשפטים, הקפידו להדגיש שמדובר קודם כל בשופט מקצועי מצטיין. הפעם הובאה המצלמה לאולם בית המשפט העליון. נציג הממשלה ד"ר יעקב בן-שמש ונציג הכנסת עו"ד יצחק ברט אפילו לא ניסו להסתיר שמטרת החוק היא להביא "שופטים שלנו". ואם הם מקצועיים - מה טוב.

ברט הוא מקרה מעניין - חבר לשעבר במחלקת הבג"ץ, שנחשבה ל"סיירת מטכ"ל" של פרקליטות המדינה. הוא לא בלט שם כמומחה למשפט חוקתי, אך כנציג היועץ המשפטי לכנסת בפני בית המשפט העליון זה לחמו. משפטנים בכירים, החוששים מקריסת השירות המשפטי הממלכתי כחלק מהמהפכה השלטונית, רואים בהופעתו של ברט חלק מניתוק חבל הטבור המחבר בין היועץ המשפטי לכנסת למשרד היועץ המשפטי לממשלה.

אף שהיועץ המשפטי לכנסת הוקם בתחילת שנות האלפיים כגוף נפרד ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, ובצדק, המסורת הייתה שמדובר בשני גופי מדינה החולקים את אותה מחויבות לאינטרס הציבורי ואותו אתוס הרואה בבית המשפט העליון את המפרש הבלעדי של החוק והנורמות. אף שהיועץ המשפטי לכנסת הציג לעיתים קרובות עמדה פרשנית נפרדת בפני בית המשפט העליון, היה זה ויכוח משפטי בין שני אחים.

לא עוד. "מרגע שעו"ד ברט לא חלק על עמדת נציג הממשלה ד"ר בן-שמש כי ייבחרו שופטים עם 'גיוון אידיאולוגי' - כינוי מכובס לגיוון פוליטי - הוא לא רק סטה מעמדות משפטיות מסורתיות הקיימות מאז קום המדינה, אלא גם מחינוכו המשפטי שלו", אומר מקור בכיר בכנסת. "וכאן הכול מתחבר - החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נועד, בין היתר, לנתק את הקשר בינו לבין היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. מכוח כפיפותם לסמכותו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה הם היוו את חוד החנית של שמירת הסף בישראל".

"זה העתיד הצפוי לנו. כל מה שהשר רוצה - יהיה. והאזרח הקטן יישאר ללא הגנה אמיתית. שוויון בפני החוק, יושרה וזכויות הפרט נמצאים בסכנה גדולה"

מקורות בכנסת אומרים שמאחר שמדובר בנושא כה מרכזי - עצמאות השופטים - על היועץ המשפטי לכנסת להציג את כל העמדות בפני בית המשפט העליון. "ברט ומעסיקתו, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפק, היו צריכים להבטיח שהייצוג בפני בית המשפט העליון יהיה ניטרלי ומקצועי כדי שהאופוזיציה תוכל גם היא לחיות עם כך בשלום. אפק היה עליה להורות לו לייצג גוף ממלכתי שבו דעות חלוקות, יותר מנציג הממשלה שייצג את הקואליציה בלבד".

פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן, סבור שקו אחד מחבר בין תיק בית המשפט העליון בנוגע לוועדה לבחירת שופטים לבין החוק לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. "זהו חוק פיצול-ביטול של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שיהפוך אותו משומר סף מקצועי ועצמאי ליועץ פוליטי שאפשר להתעלם מחוות דעתו", אומר רוזנאי. "בבית המשפט תישמע רק העמדה שהממשלה רוצה ולא כל עמדה אחרת. יתרה מכך, זה מסיר את קו ההגנה הראשון לשלטון החוק ולזכויות אדם מפני הממשלה - בית המשפט הוא קו ההגנה השני והם גם מנסים לבטל אותו".

"לכך יש גם השלכות דרמטיות על מערך היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה המקימים - באמצעות עשרות אלפי החלטות, הנחיות, חוות דעת, פגישות ודיונים - את שלטון החוק בעבודת הממשלה. היועץ המשפטי למשרד ממשלתי אינו עורך הדין הפרטי של השר. הציבור הוא לקוחו. הוא שם כדי להבטיח שהשר והמשרד פועלים לפי החוק, ללא שחיתות או אפליה. הוא אוכף את שלטון החוק מתוך המשרד. וכך גם על היועץ המשפטי לכנסת לפעול. הוא מייצג את הכנסת כמוסד. הוא אינו עורך הדין הפרטי של יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה. לכן הופתעתי כל כך לשמוע את נציג הכנסת טוען בפני בית המשפט העליון בנוגע להפרת הסודיות בהצבעה שבה נבחר עו"ד מיכה רבילו למבקר המדינה. 'אין נורמה', טען עו"ד ברט. 'אין איסור על צילום במצלמות או משהו דומה'. אבל יש נורמה. בחוק יסוד ובחוק מבקר המדינה נקבע שהבחירות הן חשאיות".

לפיכך, אומר פרופ' רוזנאי, גם בהגנתו של עו"ד ברט על חוק הוועדה לבחירת שופטים, "שיביא לנו מערכת שיפוטית - ולא רק בית משפט עליון - בלתי מקצועית ופוליטית לחלוטין, תוך גרימת נזק אנוש לעיקרון עצמאות השופטים. ברט הגן על החוק בלהט מבלי לספק תשובות אמיתיות לשאלות השופטים על התוצאות הצפויות. וזה העתיד הצפוי לנו. כל מה שהשר רוצה - יהיה. והאזרח הקטן יישאר ללא הגנה אמיתית. שוויון בפני החוק, יושרה וזכויות הפרט נמצאים בסכנה גדולה".