הכנסת דנה היום (שלישי) בחוק שמעניק פטור ממעצר למשתמטים חרדים, כחלק מהמאמץ הקואליציוני להעביר את כל ההסכמות עם המפלגות החרדיות לפני הפגרה לקראת הבחירות ב-17 ביולי, לצד חוקים נוספים שחשובים לקואליציה. שר התקשורת שלמה קרעי תקף בחריפות את הציבור החילוני בנאומו הארוך לאחר שעות של דיונים. "האם אתם מתייוונים? אז למה אתם חוגגים את חנוכה?" אמר בין היתר. ח"כ גלעד קריב תקף אותו והצהיר: "שנאה אינה תורתי. בושה לך, אתה איש שנאת חינם".

בשל מרוץ החקיקה והלחץ החרדי, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הוריד מסדר היום של המליאה את חוק הרשויות המטרופוליניות - החוק החשוב ביותר לשיפור התחבורה הציבורית באזורים הצפופים. מאחורי הלחץ להעביר שום חקיקה לפני חוק הפטור ממעצר עומדת הנחיה של הרב לנדא לחכים החרדים שלא לסמוך על ראש הממשלה בנימין נתניהו "עד הרגע האחרון".

במהלך הדיון בחוק הפטור ממעצר למשתמטים, היועץ המשפטי לכנסת הורה לחכים החרדים לחשוף האם יש להם קרובי משפחה משתמטים שייהנו מהחוק. ח"כ אלעזר שטרן הצהיר לפני ההצבעה כי "בעקבות הנחיית היועץ המשפטי, לדרעי יש נכדים משתמטים" - מה שהוביל את סגנית יו"ר הכנסת ח"כ לימור סון הר-מלך לדרוש לנתק את המיקרופון שלו.

לאחר מכן היא הקריאה הצהרות של כמעט כל חכי ש"ס ויהדות התורה שלא ציינו במפורש שיש להם קרובי משפחה משתמטים. בהצהרה נכתב כי "מתוך עשרות אלפי לומדי תורה, גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18 המשתייכים לשבט לוי ואנו גאים בהם, שהוראות החוק הנוכחי עשויות להשפיע עליהם". חברי האופוזיציה טענו כי אין מדובר בחשיפה נאותה.

לפני ההצבעה על החוק הצביעה המליאה על הסתייגויות שהוגשו נגדו. ההצבעות על ההסתייגויות לוותה בקריאות בוז של חכי האופוזיציה "בושה בושה" ו"לכו הביתה". בינתיים הודיע ח"כ משה סולומון מסיעת הציונות הדתית במליאה כי יצביע נגד החוק בשל "הבנה עמוקה לגבי השלכותיו על החברה ועל צה"ל". נתניהו הגיע למליאה לקראת ההצבעה לאחר השתתפותו בכנס הנגב בדימונה.

כחלק מהעסקה עם המפלגות החרדיות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את החוקים שהן דרשו ממש לפני סיום המושב, במטרה אחת בלבד - שמירה על גוש הקואליציה כדי שהצדדים יגיעו לבחירות הקרובות מאוחדים. לאור מצב הסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים שהמחיר שישלם על קידום החוקים החרדיים נמוך יותר מאשר להישאר ללא גוש מאוחד שיוכל לפחות למנוע מהצד השני להקים ממשלה.

רק אתמול עבר חוק יסוד לימוד תורה בנוסחו המרוכך, תוך ביקורת חריפה מצד אנשי המילואים והאופוזיציה. חוק הקפאת המעצרים של משתמטי לימוד תורה צפוי אף הוא להסתיים השבוע, תחילה בוועדת החוץ והביטחון ולאחר מכן במליאה. כחלק מהעסקה ויתרו החרדים על העברת חוק סבסוד מעונות היום בכנסת הנוכחית, אך בתמורה קיבלו את חוק יסוד לימוד תורה, את החוק למניעת מעצר משתמטים ואת חוק הפיקוח על הכשרות.

החרדים מצדם יתמכו בחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שצפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית כתוצאה מכך. בנוסף, הצביעו החרדים בעד בקריאה ראשונה בחוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר.

חוק הפטור ממעצר למשתמטים חרדים הגיע לאישור סופי במליאת הכנסת למרות התנגדות הרמטכ"ל אייל זמיר, יום לאחר שאישרה ועדת החוץ והביטחון לקריאה שנייה ושלישית את החוק להארכת שירות החובה ל-32 חודשים - זמן קצר לאחר שהכנסת אישרה סופית את חוק יסוד לימוד תורה.

חוק הקפאת המעצרים של משתמטים שאושר בוועדת החוץ והביטחון נועד למנוע למשך כמה חודשים את המעצר, החקירה וההליכים האכיפתיים נגד משתמטים חרדים המוכרים כלומדי ישיבה. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יישאר בתוקף עד 30 בנובמבר במקום 90 יום בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להימשך גם לכנסת הבאה.

הנוסח כולל מנגנון של הצהרות ובדיקות וכן רשימת ישיבות שתיקבע על ידי שר הביטחון תוך התחשבות בהמלצות ועדת הישיבות ומנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. במקביל הוסרו מהנוסח כמה סנקציות שהוצעו בתחילה נגד ישיבות שבהן יתגלו הפרות. היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון מתחה אף היא ביקורת חריפה על ההצעה, ותיארה אותה כ"פטור סקטוריאלי" שחסר בו מנגנון איזון להפחתת אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מחובת הציות לחוק שירות ביטחון ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות מגביר את הקושי החוקתי של ההצעה.

חוק הרשויות המטרופוליניות, יש לציין, הגיע לקו הסיום רק החודש לאחר שנים של מאבקי אגו וכוח. אילו עבר החוק, היה משרד התחבורה מוותר על סמכויות רחבות לטובת הרשויות המקומיות בגוש דן, ירושלים וחיפה, שהיו אחראיות בעצמן על תכנון מקיף ברמה המטרופולינית. השינוי המיוחל נועד לשפר את התחבורה הציבורית, שבילי האופניים, תיאום לוחות הזמנים בין אמצעי תחבורה שונים ומעברים קלים יותר מעיר לעיר כדי שפחות תושבים ייסעו ברכב פרטי באזורים הצפופים.

ועדת הכלכלה אישרה את חוק הרשויות המטרופוליניות כבר לפני שבועיים והוא הופיע בסדר היום כאחד החוקים שיועלו בשבוע החקיקה האחרון. אולם החכים החרדים לחצו על כץ לתת עדיפות לחוקים החשובים להם במסגרת העסקה, כמו הפטור ממעצר למשתמטים חרדים, רפורמת הפיקוח על הכשרות, הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה ועוד. החרדים מתנגדים גם לחוק מחשש שיוביל את הרשויות לפתרונות עצמאיים שיסדירו תחבורה ציבורית בשבת.

בנוסף אמורים להתקדם בדחיפות גם חוקים נוספים החשובים לקואליציה - כמו חוק התקשורת של שלמה קרעי או החוק להארכת שירות המתגייסים. כתוצאה מכך, ובשל העובדה שדיון בכל חוק שנוי במחלוקת נמשך שעות רבות, נדחקו חוקים אחרים הצידה - ובהם חוק הרשויות המטרופוליניות. האופוזיציה, יש לציין, הבהירה ליו"ר הקואליציה כי גם בלי החרדים יקבל החוק את תמיכתה - אך כץ נכנע בסופו של דבר לאינטרסים הפוליטיים.

אם החוק בכל זאת ייכנס ברגע האחרון ויעבור בכנסת השבוע, אולי בלחץ השרה מירי רגב, יוכלו הרשויות החדשות להתחיל לפעול בתוך חצי שנה. אולם הסרתו מסדר היום תפספס הזדמנות היסטורית ותעכב אותו לפחות בשנה. בעוד הפקקים רק גדלים ואוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול, מדובר בהחלטה גורלית שתשפיע על חייהם של מאות אלפי תושבים.