תא"ל שי טייב, ראש חטיבת התכנון והמנהל של כוח האדם בצה"ל, הזהיר את ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום חמישי כי כוחות הלחימה הסדירים של ישראל עלולים להימצא תחת מאמץ רציני ללא חקיקת כוח אדם דחופה.

טייב ציין כי צה"ל זקוק לשלושה צעדים: חוק גיוס יעיל, הארכת שירות החובה וחוק שירות מילואים. הוא ציין כי עוצמת הלחימה ממשיכה לעלות והשנים הקרובות ימשיכו להפעיל לחץ על הצבא.

למרבה הצער המחסור בלוחמים רק גדל והדפוס הזה יאפיין את השנים הבאות, אמר טייב לוועדה.

הוא הסביר כי הארכת שירות החובה תאפשר לצה"ל להרחיב את יכולת הכוחות, להקל על שחיקה ולהגביר גמישות בתוך מבנה השירות. טייב הוסיף כי הצבא כבר הקים עשרות גדודי מילואים, מתכוון להקים שני גדודי חי"ר נוספים והחזיר עשרות אלפי אנשי מילואים לשירות.

הדברים באים לאחר אישור הכנסת את חוק יסוד: לימוד תורה ביום רביעי בערב. המבקרים טוענים כי החוק מקדם השתמטות מגיוס ומאפשר לתלמידי ישיבות שמתחמקים משירות להמשיך לקבל הטבות מדינה למרות המחסור החריף בכוח אדם בצה"ל.

בדיון ביום חמישי מתחו גורמי ביטחון ופוליטיקה ביקורת על צה"ל על הצגת הארכת השירות כצעד טכני במקום חלק משינוי רחב יותר של מודל הצבא הישראלי.

פקידי צה"ל מזהירים כי חלק מיחידות הלחימה מתמודדות עם מחסורים חמורים במיוחד

הפקידים קראו למטכ"ל לגבש מודל שירות רב-שנתי המותאם לסביבת הביטחון שלאחר 7 באוקטובר. הם אמרו כי תפקידי לחימה ותמיכה בלחימה מרכזיים צריכים לפעול במסלולי שירות ארוכים וקבועים כדי להפחית תלות בלוחות זמנים פוליטיים ומחוקקים משתנים.

הפקידים המליצו עוד כי צה"ל יקבע קו אדום תפעולי ברור למוכנות המילואים על בסיס מדדים מדידים ולא התראות כלליות על שחיקה. המשך ההסתמכות על אנשי מילואים למילוי מחסורי כוח הסדיר, הזהירו, עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית וב cohesיה החברתית.

גורמי ביטחון סבורים כי צה"ל חייב לספק להנהגה הפוליטית נתונים מלאים על שחיקת יחידות המילואים, כולל אובדן כוח אדם, נזק עסקי, עומס משפחתי ועומסי בריאות נפשית.

מקור צבאי אחד הקרוב לנושא אמר כי יש לקדם פתרונות טכנולוגיים וארגוניים בכל מקום שבו הם יכולים להחליף כוח אדם.

צה"ל שואף להפחית את נטל המילואים

החששות עולים לצד מאמצים רחבים יותר של צה"ל להקל על עומס שירות המילואים. הדיון בא גם בעקבות אזהרות הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר על הסכנות התפעוליות של אי-הארכת שירות החובה.

גורמי צבא מתחו ביקורת על המערכת הפוליטית על קישור הארכת השירות לחוק הגיוס הרחב יותר, ותיארו זאת כטעות אסטרטגית המסכנת את הביטחון הלאומי.

הם הדגישו כי הארכת שירות החובה עונה על צורך תפעולי מיידי שנוצר מקיצוצי שירות קודמים ושינוי נוף הביטחון. לעומת זאת, גיוס גברים חרדים מייצג תהליך חברתי ארוך יותר ואין להציגו כפתרון מיידי למחסור בכוח אדם של צה"ל.

אי-הארכת שירות החובה תקטין את כוח הלחימה של צה"ל בכ-10 עד 15 אחוזים בבת אחת, שווה ערך לכחמישה גדודי לחימה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר כי הממשלה קיבלה מספר מכתבי אזהרה מהרמטכ"ל בנוגע להארכת שירות החובה ל-36 חודשים ותומכת במהלך בטווח הארוך יחד עם גיוס חרדים.