בית המשפט הרשיע שבעה נוספים שהיו מעורבים בהתקפה האלימה על סעיד מוסא מרמלה במהלך מבצע "שומר החומות" על טיילת בת ים. נקבע כי רובם פעלו ממניעים לאומניים וגזעניים. השופטת: "הקורבן מצא את עצמו נלחם על חייו נגד המון זועם שהתקיף אותו שוב ושוב"

חמש שנים לאחר ניסיון הלינץ' על טיילת בת ים במהלך מבצע "שומר החומות", קבע היום (חמישי) בית המשפט המחוזי בתל אביב את דינו של שבעה נאשמים שהשתתפו בהתקפה על סעיד מוסא מרמלה. השופטת שרית זמיר קבעה כי רובם פעלו ממניעים לאומניים וגזעניים והרשיעה אותם בעבירות חמורות - ובהן מעשה טרור של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות מתוך כוונה. "הקורבן מצא את עצמו נלחם על חייו נגד המון זועם שהתקיף אותו שוב ושוב באכזריות - רק משום שהוא ערבי", תיארה בפסק הדין.

על פי כתב האישום המאוחד שהוגש בעקבות אירועי 12 במאי 2021 בימי הלחימה של המבצע, החלה גיוס ברשתות החברתיות לפגוע בערבים ובעסקים בבעלות ערבית על טיילת בת ים. צוין כי עשרות הגיעו למקום, השחיתו ובזזו עסקים ולאחר מכן תקפו את מוסא שזוהה כערבי. כתב האישום תיאר עוד כיצד המון רדף אחר רכבו, הוציא אותו בכוח, הכה אותו באגרופים, בעיטות, אלות, מכשירי הלם וקורקינט וגרם לו פציעות קשות - ובהן שברים בפנים, בארובות העיניים ובשיניים לצד פגיעות גופניות נוספות.

התביעה טענה כי המעשים בוצעו ממניע לאומני וגזעני ברור כחלק מהאווירה ששררה באותם ימים. בין הראיות הוצגו תיעודים רבים ממצלמות אבטחה, מצלמות רחוב, כלי תקשורת ואזרחים. הנאשמים טענו מנגד כי לא פעלו ממניעים גזעניים או אידיאולוגיים.

חלקם טענו כי סברו באותה עת שמדובר בפיגוע דריסה וכי המתלונן הוא מחבל שיש לנטרל. אחרים טענו כי הגיעו לטיילת במקרה, לא היו חלק מארגון מוקדם ולא פעלו בתיאום עם שאר המשתתפים. כמה נאשמים הודו במעשים מסוימים שתועדו אך טענו כי מדובר בתגובה ספונטנית לאירוע שנתפס בעיניהם כמתקפה. בנוסף הועלו טענות לאכיפה בררנית ולהגנת הצדק.

השופטת דחתה את עיקר טענות ההגנה וקבעה כי לתיעוד החזותי של האירוע משקל מכריע. היא ציינה "התיעוד החזותי משקף את שהתרחש" וכי הוא מלמד על "ההתקפה האכזרית על המתלונן אך ורק על בסיס זיהויו כערבי". עוד כתבה כי "כאשר נאשמים מבקשים לייחס לתיעוד פרשנות החורגת באופן מהותי מהמסקנה העולה ממנו על פניו, נדרש בסיס ממשי, ברור ומשכנע" ורוב הנאשמים לא הציגו בסיס כזה.

בפסק הדין קבעה השופטת כי דוד בוטיאר הורשע במעשה טרור של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות מתוך כוונה בצוותא ובגניבה אך זוכה מגניבה ממניע גזעני. משה מנסור הורשע במעשה טרור של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות מתוך כוונה בצוותא. מאור מוגרבי הורשע במעשה טרור של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות מתוך כוונה בצוותא וזוכה מאשמת התפרעות. אושר איתגב זוכה מעבירת הטרור אך הורשע בתקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות מתוך כוונה בצוותא.

יצחק גויטע זוכה מעבירת הטרור אך הורשע בשלושה סעיפים של הסתה לטרור, ארבעה סעיפים של הסתה לגזענות וחבלה זדונית ברכב ממניע גזעני. גויטע כתב בין היתר בקבוצות וואטסאפ את ההודעות "היום אנחנו לא שותקים!!!" ו"ערבי זה ערבי בקבר אחים אחים". בנוסף פרסם קריאה להגיע לטיילת בת ים "להחזיר את הכבוד היהודי". תמיר סרור הורשע במעשה טרור, התפרעות שגרמה נזק ממניע גזעני וחבלה זדונית ברכב ו-יצחק סבן הורשע אף הוא במעשה טרור של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות מתוך כוונה בצוותא.

בסיום פסק הדין כתבה השופטת: "אירוע אלימות חמור בעל מאפיינים לאומניים אידיאולוגיים ברורים" התרחש באותו ערב על טיילת בת ים. היא תיארה כיצד "ההמון מיהר לעבר רכבו של המתלונן" וכיצד הוכה שוב ושוב לאחר שהוצא ממנו. לדבריה "אין טוב מראיית העיניים" והתיעוד המצולם מלמד בבירור על האווירה במקום, על מעשי הנאשמים ועל המניע העומד בבסיס מעשיהם.

עד כה נגזרו עונשיהם של שישה נאשמים נוספים שהיו מעורבים בניסיון הלינץ'. העונש הכבד ביותר הוטל על הנאשם המרכזי נתנאל בנימין שנידון ל-12 וחצי שנות מאסר בגין ניסיון לרצח בנסיבות טרור.